ענף הבנייה בישראל נמצא בצמיחה מתמדת, עם ביקוש גבוה למגורים, תשתיות ומבני ציבור. בתוך מציאות זו, עולה פעמים רבות השאלה מה ההבדל בין קבלן רשום לבין קבלן שאינו רשום, והאם לרישום בפנקס הקבלנים יש יתרונות בולטים – או אולי גם חסרונות שכדאי לקחת בחשבון.
יצאנו לבדוק ביחד עם עו"ד טל בייצר, עו"ד רישום קבלנים, מהו רישיון קבלן רשום ומהם היתרונות והחסרונות של קבלן רשום על פני קבלנים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים של רשם הקבלנים.
מהו קבלן רשום?
קבלן רשום הוא קבלן שנמצא בפנקס הקבלנים שמנוהל על ידי משרד הבינוי והשיכון. על מנת להירשם, הקבלן נדרש להוכיח השכלה, ניסיון מקצועי ולעמוד בתנאים החוקיים הנדרשים.
הרישום מחולק למספר ענפי רישום קבלנים ראשיים ומשניים (לדוגמא, בנייה כללית, חשמל, אינסטלציה, איטום מבנים ועוד) ולפי סיווג קבלנים (1-5) – אשר קובע את ההיקף הכספי המקסימלי של העבודות שהקבלן יכול לבצע באתר בנייה אחד.
מהם היתרונות והחסרונות של קבלן רשום?
לפי עו"ד טל בייצר, השלמה של הליך רישום קבלנים בפנקס הקבלנים מול רשם הקבלנים תעניק לקבלן את היתרונות הבאים:
- אמון וביטחון מצד הלקוחות – לקוחות פרטיים ומוסדיים נוטים לבחור קבלנים רשומים מתוך תחושת ביטחון – הרי מדובר בגורם מקצועי שמפוקח על ידי המדינה. הרישום מהווה סוג של חותמת איכות המעניקה יתרון תחרותי ברור בשוק.
- אפשרות להתמודד במכרזים ציבוריים – קבלנים רשומים רשאים להגיש הצעות למכרזים ממשלתיים, עירוניים וציבוריים. אלו פרויקטים גדולים ומשתלמים במיוחד, שלעיתים מעניקים הכנסה קבועה לאורך שנים.
- מיצוב מקצועי גבוה יותר – קבלן רשום נתפס כמי שמקפיד על סטנדרטים מקצועיים ובטיחותיים גבוהים, ומעמדו מאפשר לו לגבות מחירים גבוהים יותר בהשוואה לקבלנים שאינם רשומים.
- יתרון בשיווק ופרסום – קבלנים רשומים יכולים לשווק את עצמם באופן מובהק כגורם מקצועי מורשה ומפוקח – דבר אשר מעניק יתרון במכירת השירותים לקהלים פרטיים ועסקיים.
לעומת זאת, קיימים גם לא מעט חסרונות בהנפקת קבלן רשום:
- דרישות סף גבוהות – כדי להירשם כקבלן רשום, נדרש ניסיון מקצועי מוכח, השכלה רלוונטית או הסמכה, ולעיתים גם עמידה בבחינות. לא כל בעל מקצוע יכול לעמוד בדרישות, במיוחד בתחילת דרכו.
- תהליכי בירוקרטיה מורכבים – ההרשמה בפנקס הקבלנים כרוכה בהגשת מסמכים, אישורים, ולעיתים גם המתנה ממושכת. עדכון פרטים, חידוש רישום או העלאת סיווג קבלני כרוכים בתהליכים בירוקרטיים נוספים אשר יש להיערך אליהם מראש.
- עלויות גבוהות יותר – קבלנים רשומים נדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים של בטיחות, ציוד, עובדים מוסמכים וביטוחים. המשמעות היא עלויות תפעול גבוהות יותר, שמקטינות לעיתים את שולי הרווח.
- פיקוח מוגבר ואחריות משפטית – העובדה שהקבלן מפוקח מחייבת אותו לעמוד בכללים מחמירים. חריגה מהם עלולה להוביל לקנסות, שלילת רישיון או תביעות משפטיות. בעוד זה יתרון עבור הלקוח, עבור הקבלן מדובר בחיסרון לא קטן.
- אחריות כלפי עובדים וספקים – ניהול פרויקטים גדולים מחייב העסקת עובדים וקבלני משנה רבים. האחריות הכלכלית והמשפטית עלולה להיות מורכבת ומסוכנת – במיוחד אם מתרחשים עיכובים או בעיות תזרימיות.
לסיכום, הבחירה להיות קבלן רשום טומנת בחובה יתרונות רבים החל מהגברת האמון מצד הלקוחות ועד גישה למכרזים ציבוריים או אפשרות להתרחב עסקית ומיצוב מקצועי גבוה יותר. יחד עם זאת, יש גם חסרונות משמעותיים – בעיקר דרישות סף גבוהות, עלויות תפעול, פיקוח מוגבר ואחריות רבה יותר.
בסופו של דבר, עבור קבלן המעוניין להתפתח, לצמוח ולהיכנס לפרויקטים גדולים ורווחיים – הרישום בפנקס הקבלנים הוא כמעט חובה – אך, חשוב להכיר גם את האתגרים ולנהל את העסק בצורה אחראית כדי ליהנות מהיתרונות הרבים שמעמד זה מעניק.